תרומה: הארון והעדות

וְנָתַתָּ אֶל-הָאָרן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ (כה,טז)
וְאֶל-הָאָרן תִּתֵּן אֶת-הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ (כה,כא)

מה צורך ראתה התורה לציין עניין נתינת העדות אל הארון פעמיים בהפרש של כמה פסוקים?


נתינת העדות (ע"פ המפרשים שהכוונה ללוחות העדות) אל תוך הארון מוזכרת לראשונה בסוף הציוויי על עשיית הארון ובפעם השניה בסוף הציווי על עשיית הכפורת וכפילות הלשון הכמעט זהה אומרת דרשני.
הגמרא במסכת מנחות (דף צ"ט ע"א) מבארת שהלוחות ושברי הלוחות מונחים בארון ועל בסיס דברי הגמרא מסביר בעל אור החיים כי זו הסיבה לכפילות:
"לזה אמר ב' פעמים.אחד כנגד הלוחות השלימים וה-ב' כנגד השבורים" (אור החיים,כה,כא,ד"ה: ונתת את הכפורת)
בידוע שיש מחלוקת האם המשכן קדם לחטא העגל (כפי שמופיע בסדר הפרשיות) או שהציווי על בניתת משכן בא בעקבות חטא העגל.ניתן לומר שגם לפי השיטה הראשונה הציווי אל משה היה פעמיים שכן הכל גלוי לפני הקב"ה ורק משה שטרם ידע על כך שב"י עתידים לחטוא לא יכל להבין בזמן הציווי את פשר הכפילות.
לענ"ד ניתן ללמוד מכאן שאכן הציווי על המשכן ניתן למשה אחרי חטא העגל ולפני נתינת הלוחות השניים וכך יוצא שהפסוק הראשון "ונתת אל הארון" מדבר על שברי הלוחות שכבר אצל משה וכבר הוכנסו לארון ואילו "ואל הארון תתן" מתייחס ללוחות השניים העתידים להינתן למשה ביום הכיפורים.
וצ"ע מדוע הקדים הפועל של הנתינה לשם העצם(הארון) בפעם הראשונה ובפעם השניה פך את הסדר.