תצווה: זריקת הדם ושני האילים

וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (כט,טז)
וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל
תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב (כט,כ)

בתהליך קידושם של הכהנים "לכהן לי" נדרשים להביא פר אחד ושני אילים.איל אחד נשחט ודמו נזרק על המזבח ואילו האיל השני עובר אותו התהליך רק שבין שחיטתו לזריקת דמו על המזבח נצטוו לתת מדמו על תנוך האוזן הימנית, הבהן של היד והרגל הימנית של אהרון ובניו.מה השיבה לצורך בשני אילים ומדוע באיל השני חל שינוי זה?
2 האילים באים לייצג 2 דרכים של הכהן בעבודת ה': האיל הראשון שדמו נזרק מיד על המזבח סביב מייצג את עבודת הכהן שעושה מלאכתו נאמנה ללא התבטלות כנגד העם החוטא וללא נסיון למצוא חן בעיני העם, האיל השני ונתינת הדם על איברי הכהן באה לרמז על חטאו של אהרון במעשה העגל שמתוך שרצה לגונן על ב"י נמשך אחריהם. מסביר בעל ה"שפתי כהן" שהדם הנזרק כנגד האוזן הוא כנגד ששמע אהרון "קום עשה לנו אלוקים" ולא כפף את תנוך אזנו שלא לשמוע את הדברים ובוהן היד הימנית היא כנגד זה שלקח הזהב בבוהן ידו ויצר עגל בחרט ובהן הרגל כנגד זה שאמרו לו "קום" וקימה היא על ידי בהן הרגל.
2 האילים מייצגים אם כן 2 דרכים העומדות בפני הכהן בייצגו את העם בעבודת המקדש ומתוך מעשה העגל ותצאותיו כמובן מובנת הדרך הרצויה והמתבקשת מן הכהן.