וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל (בר' לב כט)
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל (בר' לה י)
פעמיים מתבשר יעקב על שינוי שמו לישראל.בפעם הראשונה ע"י המלאך הנאבק עמו סמוך למעבר היבוק ובפעם השניה ע"י אלוקים בכבודו ובעצמו.
מה צורך בקריאת השם פעמיים דבר שלא ראינו אצל אברהם ושרה שגם כן נתבשרו על שינוי שמם?
מה ההבדל בין יֵאָמֵר בפעם הראשונה לבין יִקָּרֵא בפעם השניה?
מדוע חזר אלוקים על שמו של יעקב ("שמך יעקב") דבר הפשוט וידוע לכל?
ומדוע אחרי שנתבשר פעמיים על שמו החדש ("ישראל") ממשיך יעקב להיקרא בשמו הישן ואפילו ע"י אלוקים בעצמו ("יעקב יעקב") ?
ע"מ לעמוד על ההבדלים בין שני המקרים בהם מתבשר יעקב על שמו החדש יש להבין את ההבדל המהותי בין שני
המקרים : המלאך מבשר ומיידע את יעקב, לאחר שזה אילץ אותו לעשות כן, על שינוי שמו בעתיד.הוא אינו משנה את שמו ולא "קורא" לו בשם החדש ולכן נוקטת התורה בלשון יֵאָמֵר. את קריאת השם "ישראל" מבצע רק אלוקים , בבית אל,
ולכן רק שם נאמר "ויקרא את שמו ישראל".
על מנת להבדיל בין שינוי השם הזה לבין למשל שינוי שמו אברהם ה' פותח במילים "שמך יעקב" לאמור: השם יעקב אינו נעקר והוא נשאר שמך אלא שעליו נוסף שם נוסף: ישראל,שלא כמו אצל אברהם שם נעקר שם "אברם" לחלוטין עד כדי כך שנפסק בגמרא (ברכות י"ג,א) שכל הקורא לאברהם אברם עובר על מצוות עשה.
.2 השמות מייצגים 2 צדדים ביעקב: מצד אחד יעקב עדיין עוקב ונגרר אחר המציאות המוכתבת לו (מעשה דינה, מעשה יוסף וכד') ומצד שני יעקב ,הלא הוא ישראל, נמצא במעמד רוחני מספיק גבוה עד כדי כך שהוא מסוגל לשרות עם אלוקים ועם אנשים ויכול להם, כפי שהעיד המלאך הנאבק עימו.
מעניין לציין שבמקביל לבשורה על ההתנתקות (החלקית) מן השם יעקב חל אצלו שינוי פיזי שכן הוא נפגע בגיד הנשה ובכך הוא מקבל תזכורת מתמשכת ל"עקב האכילס" שלו: עוד מבטן אימו הוא אחז בעקב אחיו וכעת עם תחילת תהליך ההפרדות מן השם המוחלט יעקב והמעבר לשם יעקב-ישראל הוא זוכה לתזכורת הזו כמי שבאה להוציא ממנו את התכונה ה"יעקובית".הבשורה על השם הנוסף, שם שמהותו היא ההפך מהאופן שבו תפס יעקב את עצמו עד כה, באה אם כן בשלבים: ראשית המלאך המיידע אותו על העתיד להתרחש, הצליעה בעקב המזכירה לו מדי יום את הצורך להתנתק מתכונת העוקב ולאחר נתרפא לגמרי מצליעתו ("ויבוא יעקב שלם"- וברש"י : שלם בגופו)והתנתק מסביבתו ע"י הסרת אלוקי הניכר שהחרימו בניו במלחמת שכם"(כמובא ברש"י) או אז ה' מתגלה אליו ומשנה את שמו וגם אז אינו מקעקע את השם הישן אלא רק מוסיף עליו את הפן השני שלו, הפן אליו מתבקש לשאוף מעתה והלאה .מעניין לציין שתוספת השם ישראל נעשתה באותו המקום (בית אל) בו קרא הוא בשם ה' בפעם הראשונה, עוד בברחו לפדן ארם ובכך נסגר המעגל .
שיעקב נקרא בשם "ישראל" רק ע"י אלוקים, בחזיון בבית אל.
וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים שִׁמְךָ יַעֲקֹב לֹא יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב כִּי אִם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל (בר' לה י)
פעמיים מתבשר יעקב על שינוי שמו לישראל.בפעם הראשונה ע"י המלאך הנאבק עמו סמוך למעבר היבוק ובפעם השניה ע"י אלוקים בכבודו ובעצמו.
מה צורך בקריאת השם פעמיים דבר שלא ראינו אצל אברהם ושרה שגם כן נתבשרו על שינוי שמם?
מה ההבדל בין יֵאָמֵר בפעם הראשונה לבין יִקָּרֵא בפעם השניה?
מדוע חזר אלוקים על שמו של יעקב ("שמך יעקב") דבר הפשוט וידוע לכל?
ומדוע אחרי שנתבשר פעמיים על שמו החדש ("ישראל") ממשיך יעקב להיקרא בשמו הישן ואפילו ע"י אלוקים בעצמו ("יעקב יעקב") ?
ע"מ לעמוד על ההבדלים בין שני המקרים בהם מתבשר יעקב על שמו החדש יש להבין את ההבדל המהותי בין שני
המקרים : המלאך מבשר ומיידע את יעקב, לאחר שזה אילץ אותו לעשות כן, על שינוי שמו בעתיד.הוא אינו משנה את שמו ולא "קורא" לו בשם החדש ולכן נוקטת התורה בלשון יֵאָמֵר. את קריאת השם "ישראל" מבצע רק אלוקים , בבית אל,
ולכן רק שם נאמר "ויקרא את שמו ישראל".
על מנת להבדיל בין שינוי השם הזה לבין למשל שינוי שמו אברהם ה' פותח במילים "שמך יעקב" לאמור: השם יעקב אינו נעקר והוא נשאר שמך אלא שעליו נוסף שם נוסף: ישראל,שלא כמו אצל אברהם שם נעקר שם "אברם" לחלוטין עד כדי כך שנפסק בגמרא (ברכות י"ג,א) שכל הקורא לאברהם אברם עובר על מצוות עשה.
.2 השמות מייצגים 2 צדדים ביעקב: מצד אחד יעקב עדיין עוקב ונגרר אחר המציאות המוכתבת לו (מעשה דינה, מעשה יוסף וכד') ומצד שני יעקב ,הלא הוא ישראל, נמצא במעמד רוחני מספיק גבוה עד כדי כך שהוא מסוגל לשרות עם אלוקים ועם אנשים ויכול להם, כפי שהעיד המלאך הנאבק עימו.
מעניין לציין שבמקביל לבשורה על ההתנתקות (החלקית) מן השם יעקב חל אצלו שינוי פיזי שכן הוא נפגע בגיד הנשה ובכך הוא מקבל תזכורת מתמשכת ל"עקב האכילס" שלו: עוד מבטן אימו הוא אחז בעקב אחיו וכעת עם תחילת תהליך ההפרדות מן השם המוחלט יעקב והמעבר לשם יעקב-ישראל הוא זוכה לתזכורת הזו כמי שבאה להוציא ממנו את התכונה ה"יעקובית".הבשורה על השם הנוסף, שם שמהותו היא ההפך מהאופן שבו תפס יעקב את עצמו עד כה, באה אם כן בשלבים: ראשית המלאך המיידע אותו על העתיד להתרחש, הצליעה בעקב המזכירה לו מדי יום את הצורך להתנתק מתכונת העוקב ולאחר נתרפא לגמרי מצליעתו ("ויבוא יעקב שלם"- וברש"י : שלם בגופו)והתנתק מסביבתו ע"י הסרת אלוקי הניכר שהחרימו בניו במלחמת שכם"(כמובא ברש"י) או אז ה' מתגלה אליו ומשנה את שמו וגם אז אינו מקעקע את השם הישן אלא רק מוסיף עליו את הפן השני שלו, הפן אליו מתבקש לשאוף מעתה והלאה .מעניין לציין שתוספת השם ישראל נעשתה באותו המקום (בית אל) בו קרא הוא בשם ה' בפעם הראשונה, עוד בברחו לפדן ארם ובכך נסגר המעגל .
שיעקב נקרא בשם "ישראל" רק ע"י אלוקים, בחזיון בבית אל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה