וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד (בר' מז,כז)
וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (בר' לז,א)
2 ישיבות של יעקב ובכל אחת הוא מקבל כינוי שונה ( יעקב מול ישראל), מה הסיבה לשוני? מדוע בשיבתו בכנען הקדימה התורה את השטח הקטן יותר ( ארץ מגורי אביו- ככל הנראה הכוונה לאיזור העיר חברון שם ישב יצחק) לשטח הגדול יותר ( ארץ כנען) ואילו במצרים התהפך הגלגל?
אין ספק שהנקיטה בלשון דומה של וישב בשני מקומות שונים כל כך באה ללמדנו וההשוואה מתבקשת.אין דומה ישיבתו של יעקב בכנען לישיבה במצרים, וכפי שמסביר רש"י בתחילת פרשת וישב יעקב הרי "ישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף", האם ישיבתו של יעקב במצרים היתה גם כן בשלווה? קשה לדעת אך ללא ספק לא היתה זו אותה שלווה (זמנית) שהיתה לו בכנען.הכתוב מקדים את "ארץ מגורי אביו" לארץ כנען שכן זו היתה תכלית ישיבתו, לשבת בסמוך לאביו, לשמשמו ובכך לכפר במשהו על כל 22 השנים שנמנעה ממנו האפשרות לעשות כן, לא כן בארץ מצרים: יעקב לא שוכח לרגע את העיקר: הוא נמצא במצרים, וזוהי לא התכלית וזהו לא הייעוד שלו ושל בניו.אמנם הם בגושן, המרוחקת משהו ממצרים ומבודלת ממנה אך אסור לשכוח לרגע שהם בגלות ולא יושבים על מי מנוחות ולכן הקדים הכתוב את מצרים לגושן.דווקא במצרים יעקב חייב לראות עצמו קודם כ"ישראל", לשמור על הצביון המיוחד שלו ושל בני משפחתו, העם המתהווה ולכן נוקט הכתוב בשם ישראל דווקא בישיבתו במצרים.את ההבדל הגדול בין האופן שבו רואה יעקב את כל השהייה במצרים לבין צאצאיו ניתן ללמוד מהמשך הפסוק הנוקט בלשון רבים: "וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד", בני יעקב נאחזים במצרים ומשתקעים בה, ייעקב- ישראל יושב בה אך לא נאחז וכראייה משביע את בנו יוסף שלא יקבור אותו במצרים. ההשוואה אם כן מלמדת אותנו עד כמה שונה ישיבתו ( העתידה להיות נצחית) של יעקב בכנען לעומת ישיבתו הזמנית במצרים.
וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן (בר' לז,א)
2 ישיבות של יעקב ובכל אחת הוא מקבל כינוי שונה ( יעקב מול ישראל), מה הסיבה לשוני? מדוע בשיבתו בכנען הקדימה התורה את השטח הקטן יותר ( ארץ מגורי אביו- ככל הנראה הכוונה לאיזור העיר חברון שם ישב יצחק) לשטח הגדול יותר ( ארץ כנען) ואילו במצרים התהפך הגלגל?
אין ספק שהנקיטה בלשון דומה של וישב בשני מקומות שונים כל כך באה ללמדנו וההשוואה מתבקשת.אין דומה ישיבתו של יעקב בכנען לישיבה במצרים, וכפי שמסביר רש"י בתחילת פרשת וישב יעקב הרי "ישב בשלוה, קפץ עליו רגזו של יוסף", האם ישיבתו של יעקב במצרים היתה גם כן בשלווה? קשה לדעת אך ללא ספק לא היתה זו אותה שלווה (זמנית) שהיתה לו בכנען.הכתוב מקדים את "ארץ מגורי אביו" לארץ כנען שכן זו היתה תכלית ישיבתו, לשבת בסמוך לאביו, לשמשמו ובכך לכפר במשהו על כל 22 השנים שנמנעה ממנו האפשרות לעשות כן, לא כן בארץ מצרים: יעקב לא שוכח לרגע את העיקר: הוא נמצא במצרים, וזוהי לא התכלית וזהו לא הייעוד שלו ושל בניו.אמנם הם בגושן, המרוחקת משהו ממצרים ומבודלת ממנה אך אסור לשכוח לרגע שהם בגלות ולא יושבים על מי מנוחות ולכן הקדים הכתוב את מצרים לגושן.דווקא במצרים יעקב חייב לראות עצמו קודם כ"ישראל", לשמור על הצביון המיוחד שלו ושל בני משפחתו, העם המתהווה ולכן נוקט הכתוב בשם ישראל דווקא בישיבתו במצרים.את ההבדל הגדול בין האופן שבו רואה יעקב את כל השהייה במצרים לבין צאצאיו ניתן ללמוד מהמשך הפסוק הנוקט בלשון רבים: "וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד", בני יעקב נאחזים במצרים ומשתקעים בה, ייעקב- ישראל יושב בה אך לא נאחז וכראייה משביע את בנו יוסף שלא יקבור אותו במצרים. ההשוואה אם כן מלמדת אותנו עד כמה שונה ישיבתו ( העתידה להיות נצחית) של יעקב בכנען לעומת ישיבתו הזמנית במצרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה