וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ, וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו (בר' כה ח:ט)
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. (בר' לה כט)
מדוע הקדימה התורה את יצחק לישמעאל בעת קבורת אברהם אך לא עשתה כן בעת שיעקב ועשיו קברו את יצחק אביהם? מדוע מיתתו של אברהם היתה בשיבה טובה ואין כך אצל יצחק? מדוע אצל אברהם הגויעה והמיתה מתוארים ברצף ואילו אצל יצחק יש הפסקה ושמו של יצחק מפריד בין הגויעה למיתה?
רש"י למד מתיאור מיתתו של אברהם ש:
"מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם" ובכך מרמז שמאחר ועשיו לא עשה תשובה הרי שהוא לא הוליך את יעקב לפניו.
לענ"ד ניתן לפרש את הסיבה לשינוי בכך שיצחק שימש את אביו עד יום מותו וממילא היה הרבה יותר מקורב וקרוב אליו, במיוחד לאור דברי התורה המפורשים "ולבני הפילגשים נתן מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי" וישמעאל נכלל בבני הפילגשים ומשום כך הקדים הכתוב את יצחק לישמעאל.
אצל יעקב ועשיו הנסיבות היו אחרות לגמרי, אמנם יצחק ראה את יעקב כממשיכו אך מי שבפועל שימש את אביו במשך כל השנים שיעקב היה אצל לבן היה עשיו עד כדי כך שיעקב חשש שזכות כיבוד ההורים תעמוד לימינו של עשיו בשעת המפגש עימו.משום כך , הקדימה התורה את עשיו ליעקב ואגב כך רמזה לנו עד כמה גדולה וחשובה מצוות כיבוד הורים עד כדי כך שעשיו הרשע זכה להיות מוקדם לאחיו רק בשל המצווה הזו שכה הקפיד בה בחייו כלפי אביו .
לאור הסבר זה נוכל להבין את ההבדלים בין מיתת אברהם למיתת יצחק: אצל אברהם הוזכרה שיבה טובה ואצל יצחק לא הוזכרה משום שיצחק מת בשיברון לב אחרי שהיה מנותק מבנו אהובו יעקב במשך 20 שנה לפחות (לפי אחד המדרשים היה יעקב בבית שם ועבר עוד 14 שנה בטרם יצא לחרן).אמנם יצחק זכה לראות את בנו יקירו לפני שנפטר אך הפרידה הארוכה היא זו שנתנה אותותיה ולכן גם לא הוצמדה אצלו הגויעה למיתה כמו אצל אביו.הוא היה במצב של גויעה ודעיכה כל אותן שנים שלא ראה את בנו ויתכן שתוספת המילה ימים("שבע ימים") אצל יצחק באה לרמז באירוניה מסויימת שהשובע שלו היה שובע שהיה לזרא מימים שלא ראה את בנו אהובו במשך כל כך הרבה זמן (ולא כמו שהבטיחה רבקה ליעקב "ימים אחדים").
ניתן אם כן לראות שבתיאור מיתתו של יצחק מקופלת ורמוזה כל הטרגדיה של בריחתו של יעקב לתקופה כ"כ ארוכה ואת זאת אנו למדים בעיקר לאור ההשוואה בין תיאור מיתתו לבין תיאור מיתתו של אביו אברהם שהתרחש בנסיבות אופטימיות וטובות הרבה יותר.
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. (בר' לה כט)
מדוע הקדימה התורה את יצחק לישמעאל בעת קבורת אברהם אך לא עשתה כן בעת שיעקב ועשיו קברו את יצחק אביהם? מדוע מיתתו של אברהם היתה בשיבה טובה ואין כך אצל יצחק? מדוע אצל אברהם הגויעה והמיתה מתוארים ברצף ואילו אצל יצחק יש הפסקה ושמו של יצחק מפריד בין הגויעה למיתה?
רש"י למד מתיאור מיתתו של אברהם ש:
"מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו והיא שיבה טובה שנאמר באברהם" ובכך מרמז שמאחר ועשיו לא עשה תשובה הרי שהוא לא הוליך את יעקב לפניו.
לענ"ד ניתן לפרש את הסיבה לשינוי בכך שיצחק שימש את אביו עד יום מותו וממילא היה הרבה יותר מקורב וקרוב אליו, במיוחד לאור דברי התורה המפורשים "ולבני הפילגשים נתן מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי" וישמעאל נכלל בבני הפילגשים ומשום כך הקדים הכתוב את יצחק לישמעאל.
אצל יעקב ועשיו הנסיבות היו אחרות לגמרי, אמנם יצחק ראה את יעקב כממשיכו אך מי שבפועל שימש את אביו במשך כל השנים שיעקב היה אצל לבן היה עשיו עד כדי כך שיעקב חשש שזכות כיבוד ההורים תעמוד לימינו של עשיו בשעת המפגש עימו.משום כך , הקדימה התורה את עשיו ליעקב ואגב כך רמזה לנו עד כמה גדולה וחשובה מצוות כיבוד הורים עד כדי כך שעשיו הרשע זכה להיות מוקדם לאחיו רק בשל המצווה הזו שכה הקפיד בה בחייו כלפי אביו .
לאור הסבר זה נוכל להבין את ההבדלים בין מיתת אברהם למיתת יצחק: אצל אברהם הוזכרה שיבה טובה ואצל יצחק לא הוזכרה משום שיצחק מת בשיברון לב אחרי שהיה מנותק מבנו אהובו יעקב במשך 20 שנה לפחות (לפי אחד המדרשים היה יעקב בבית שם ועבר עוד 14 שנה בטרם יצא לחרן).אמנם יצחק זכה לראות את בנו יקירו לפני שנפטר אך הפרידה הארוכה היא זו שנתנה אותותיה ולכן גם לא הוצמדה אצלו הגויעה למיתה כמו אצל אביו.הוא היה במצב של גויעה ודעיכה כל אותן שנים שלא ראה את בנו ויתכן שתוספת המילה ימים("שבע ימים") אצל יצחק באה לרמז באירוניה מסויימת שהשובע שלו היה שובע שהיה לזרא מימים שלא ראה את בנו אהובו במשך כל כך הרבה זמן (ולא כמו שהבטיחה רבקה ליעקב "ימים אחדים").
ניתן אם כן לראות שבתיאור מיתתו של יצחק מקופלת ורמוזה כל הטרגדיה של בריחתו של יעקב לתקופה כ"כ ארוכה ואת זאת אנו למדים בעיקר לאור ההשוואה בין תיאור מיתתו לבין תיאור מיתתו של אביו אברהם שהתרחש בנסיבות אופטימיות וטובות הרבה יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה