יום ראשון, 13 בדצמבר 2009

מקץ: כפל חלומות פרעה

וַתּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאת וַיִּיקַץ פַּרְעה
וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעה וְהִנֵּה חֲלוֹם

אם אכן לפי דברי יוסף כפל החלומות בא ללמד על הזדרזותו של ה' לקיים את דבריו , כפי שמרגיע יוסף את פרעה באומרו:
"וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל-פַּרְעה פַּעֲמָיִם כִּי-נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂתוֹ" מדוע לא חלם פרעה את אותו החלום בדיוק פעמיים?
מדוע בחלום הראשון הפרעות הרעות אוכלות ובחלום השני השיבולים בולעות?
מדוע הפרות הבריאות בכתיב חסר ( ללא ו) והשיבולים הבריאות בכתיב מלא?
מדוע רק בפעם השניה מרגיש פרעה כי החזיון שנחשף אליו הוא חלום ולא כן בפעם הראשונה?

על מנת להבין את פשר כפל חלומות פרעה יש להכיר בהבדל העמוק בין שתי החלומות ולראות בהם מייצגים של שתי חלופות, שני תסריטים העומדים לבחירתו של פרעה בנוגע לעתידה של מצרים. יש בין השניים זיקה ודמיון אך סופם שונה לחלוטין.חלום הפרות מתאר את המציאות שתתהווה במידה ויתכוננו לשנות הרעב כפי שהציע יוסף בסוף דבריו בעוד חלום השיבולים מציג כיצד יסתיים הסיפור אם לא יתכוננו אל הקטסטרופה הקרבה ובאה, כפי שאכן קרה בכל שאר הארצות שלא ידעו על הצפוי לקרות.פירוש זה מסביר מדוע לא חלם פרעה את אותו החלום פעמיים.בתור מי שעומד בראש המעצמה הגדולה בעולם של אז יש לו היכולת לבחור ובחירה זו תשפיע על כל העולם.
הרמז לכך ששני החלומות מצביעים על שני תסריטים נמצא כבר בתחילתו: בחלום הפרות , הרעות אוכלות את הטובות אך לא בולעות אותן כפי שמתואר בחלום השיבולים.הבליעה של השיבולים מלמדת על העלמות כל השובע באופן מוחלט כפי שמזהיר יוסף:
וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל- הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת-הָאָרֶץ:וְלֹא-יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי-כֵן כִּי-כָבֵד הוּא מְאד.
וכפי שאומר רש"י: "ונשכח כל השבע" - הוא פתרון הבליעה.כלומר דווקא בתסריט הבליעה המתואר בשיבולים אכן ישכח כל השובע, מה שאין כן הברח בתסריט הפרות.האכילה המתוארת אצל הפרות , לעומת זאת, מצביעה על כך שכמובן יורגש מצב החרום בשנות הרעב אך עדיין יהיה שבר, יהיה מה לאכול ואפשר יהיה לשרוד.
בעל "יעלת חן" מסביר שהתיאור של הפרות הרעות העומדות "אצל" הפרות הטובות בא ללמד שאם יועמדו פקידים בשנות השובע שיקבצו אוכל לצורך שנות הרעב וכך היה האוכל לפקדון לשבע שני הרעב כבר בשנות השובע ומצא אלו עומדים אצל אלו.לפי דבריו מובן שהסמיכות של שנות השובע אצל שנות הרעב כדי לסייע להן מוזכר דווקא בחלום הפרות ולא בחלום השיבולים.
בחלום הפרות מובאת המילה "בריאות" בכתיב חסר , ללא ו, היות וזו המציאות שבה לצד השובע יש הכנה וידיעה לקראת הרעב הקרב ובא.בחלום השיבולים המילה בריאות בכתיב מלא היות והיא מתארת מציאות של שפע מוחלט כשבני האדם לא מודעים לעתיד להתרחש וממילא אין צורך באגירת מזון.גם המילה דקות מובאת בכתיב חסר בחלום הפרות ובכתיב מלא בחלום השיבולים ושוב מאותה סיבה: את דקיקותן של שנות הרעב ירגיש במיוחד דווקא מי שלא נערך אליהן אבל ע"פ תסריט חלום הפרות, דקיקותן של הפרות היא חסרה היות ויש מספיק שובע וממילא הרעב המיצג ע"י "הפרות הדקות" איננו מורגש.
בדבריו של יוסף גם כן רמוזה ההחנה בין שנות הרעב בתסריט הפרות לשנות הרעב בתסריט השיבולים:
"וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעת הָעלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב"
יוסף מתייחס אל שבע הפרות הרעות כמייצגות שבע שנים אבל שבע השיבולים מייצגים שבע שנות רעב, רעב מוחלט, טוטאלי, כזה שלא מכיר בשנות השובע שקדמו לו.

ע"פ המדרש פרעה חלם את החלומות הללו במשך שנתיים ימים אך בכל בוקר התעורר ושכח אותם לגמרי, ולכן בלילה המיוחד המתואר בפרשה "מקץ שנתיים ימים" , אלוקים שוב השכיח ממנו את החלום הראשון ולכן לא נכתב "והנה חלום" ורק בפעם השניה אחרי שנסתיים גם החלום השני פרעה נזכר בשני החלומות .אילו היה נזכר בחלומו הראשון מיד אחרי שחלם אותו היה בוודאי מזעיק אליו את החרטומים בו ברגע שכן כבר שנתיים שהוא חולם חלום זה ושוכחו ולכן לא היה ממתין עד הבוקר ע"מ שלא ישכח שוב את חלומו המפעים.המטרה האלוקית היתה שיתור אחר פתרון החלומות רק אחרי הרצף של שני החלומות שכן היה חשוב שיכיר בכך שעומדות בפניו שתי חלופות והבחירה בידו, כפי שייעץ לו יוסף.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה