וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ.
וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ
חלומם של שר המשקים ושר האופים מתואר כמקשה אחת,זוכה למוטיבים דומים ונראה כי גורלם של השניים היה צריך להיות זהה.משום כך מתחדדת השאלה: מדוע האחד הוחזר לגדולתו והשני נתלה?
לפני שנבין את ההבדל הגדול בין 2 המקרים נעמוד תחילה על הדמיון בינהם:
שניהם שרים של פרעה האמונים על מזונותיו,שניהם פשעו כלפיו והושלכו לכלא,שניהם חולמים חלומות בהם מופיע המספר 3 וקשורים במאכלים.
מה ראה יוסף לפתור לכל אחד גורל אחר לגמרי, גורל שאכן התממש כעבור שלושה ימים?
את פתרונו של חלום שר המשקים מתארת התורה במילים "ויאמר לו יוסף", יוסף פותר את החלום ונוח לו לומר את הפתרון המשמח לשר המשקים ולכן הוא גם מרגיש חופשי לבקש ממנו לזכור לו טובה ולהצילו מן הבור לכשיזכה לחופש המאוחל והמיוחל.לעומת זאת את פתרונו של שר האופים פותחת התורה במילים "ויען יוסף ויאמר" ללא המילה האישית "לו", יוסף עונה ("ויען") בלית ברירה , מכח זה שנשאל והפתרון , כמובן, לא נעים לשמיעה שכן הוא צופה את מותו של האיש.
הפתיח של פתרונו של יוסף לשניהם זהה :"בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ" ואז מגיעה הפואנטה של הפתרון ההפוך לכל אחד מהם.המדרש, בפסיקתא זוטרא, מביא את ההסבר המניח את הדעת להבדל בין יחס פרעה לשניהם:
"ולמה אותו השיב ולא את שר האופים? אמרו דיני פרעה: הזבוב שנמצא בפיילי של זה , אנוס היה ואין לו משפט מוות,אבל הצרור שנמצא בגלוסקין של שר האופים, לא היה אנוס,אלא נתייאש במוראו של מלכות"
(פסיק"ז,בראשית)
יצא המרצע מן השק: זהו ההבדל הגדול בין חטאו של שר האופים לשר המשקים: על הזבוב במשקה פרעה לא ניתן היה לשלוט, על הצרור בכיכר הלחם ניתן היה להשגיח לבל יגיע לשם.שר האופים התרשל בתפקידו ולכן נענש קשות ושר המשקים שהיה אנוס לדבר הושב לתפקידו.
במבט מרחוק נראה היה שדין אחד לשניהם ולכן גם נקט הכתוב בלשון דומה אך מבט מעמיק מבליט את ההבדל הגדול בין ההתנהלות של כל אחד מהם, וממליא גם ההבדל הגדול באופן שבו נשפטו.יוסף בחכמתו הבין זאת, ובחכמתו ידע גם לפענח זאת מתוך תוכן החלום של כל אחד מהשניים.
וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלֹשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלֹשֶׁת יָמִים הֵם:בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ
חלומם של שר המשקים ושר האופים מתואר כמקשה אחת,זוכה למוטיבים דומים ונראה כי גורלם של השניים היה צריך להיות זהה.משום כך מתחדדת השאלה: מדוע האחד הוחזר לגדולתו והשני נתלה?
לפני שנבין את ההבדל הגדול בין 2 המקרים נעמוד תחילה על הדמיון בינהם:
שניהם שרים של פרעה האמונים על מזונותיו,שניהם פשעו כלפיו והושלכו לכלא,שניהם חולמים חלומות בהם מופיע המספר 3 וקשורים במאכלים.
מה ראה יוסף לפתור לכל אחד גורל אחר לגמרי, גורל שאכן התממש כעבור שלושה ימים?
את פתרונו של חלום שר המשקים מתארת התורה במילים "ויאמר לו יוסף", יוסף פותר את החלום ונוח לו לומר את הפתרון המשמח לשר המשקים ולכן הוא גם מרגיש חופשי לבקש ממנו לזכור לו טובה ולהצילו מן הבור לכשיזכה לחופש המאוחל והמיוחל.לעומת זאת את פתרונו של שר האופים פותחת התורה במילים "ויען יוסף ויאמר" ללא המילה האישית "לו", יוסף עונה ("ויען") בלית ברירה , מכח זה שנשאל והפתרון , כמובן, לא נעים לשמיעה שכן הוא צופה את מותו של האיש.
הפתיח של פתרונו של יוסף לשניהם זהה :"בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ" ואז מגיעה הפואנטה של הפתרון ההפוך לכל אחד מהם.המדרש, בפסיקתא זוטרא, מביא את ההסבר המניח את הדעת להבדל בין יחס פרעה לשניהם:
"ולמה אותו השיב ולא את שר האופים? אמרו דיני פרעה: הזבוב שנמצא בפיילי של זה , אנוס היה ואין לו משפט מוות,אבל הצרור שנמצא בגלוסקין של שר האופים, לא היה אנוס,אלא נתייאש במוראו של מלכות"
(פסיק"ז,בראשית)
יצא המרצע מן השק: זהו ההבדל הגדול בין חטאו של שר האופים לשר המשקים: על הזבוב במשקה פרעה לא ניתן היה לשלוט, על הצרור בכיכר הלחם ניתן היה להשגיח לבל יגיע לשם.שר האופים התרשל בתפקידו ולכן נענש קשות ושר המשקים שהיה אנוס לדבר הושב לתפקידו.
במבט מרחוק נראה היה שדין אחד לשניהם ולכן גם נקט הכתוב בלשון דומה אך מבט מעמיק מבליט את ההבדל הגדול בין ההתנהלות של כל אחד מהם, וממליא גם ההבדל הגדול באופן שבו נשפטו.יוסף בחכמתו הבין זאת, ובחכמתו ידע גם לפענח זאת מתוך תוכן החלום של כל אחד מהשניים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה