אָז יָשִׁיר-משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזּאת לַיהוָה וַיּאמְרוּ לֵאמר אָשִׁירָה לַּ-י-ה-וָֹ-ה... (שמות טו,א)
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ-לָהּ (במדבר כא,יז)
שירת הים נאמרה בסמוך לקריעת ים סוף אך לא כן שירת ההלל לבאר שליווה את העם- זו נאמרה רק בתום ארבעים שנה, מדוע המתינו ב"י כ"כ הרבה זמן?
מדוע שירת הים נאמרה ע"י משה וב"י ואילו שירת הבאר רק ע"י ב"י?
שתי השירות שמושרות ע"י ב"י במדבר עוסקות בהלל ותודה למרכיב הקשור במים: בים סוף על שמי הים לא הטביעו אותם ובשירת הבאר על המים שהחיו את נפשם בחום המדבר הנורא.ההבדל המרכזיוהבולט בין שתי השירות הוא כמובן בתזמונן: שירת הים נאמרה מיד לאחר נס קריעת ים סוף ואילו שיר ההלל לנס הבאר שליוותה אותם ארבעין שנה נאמר רק סמוך לכניסתם לא"י. ומדוע? דומה שההבדל בין שני הניסים קשור ביחס של ב"י לעוצמה שלהם.אמנם נס הוא נס אך בכל זאת נס קריעת ים סוף , על אף היותו חד פעמי, הרהו שינוי קיצוני של הטבע שעורר את העם להתעלות רוחנית גבוהה שהביאה עימה את השירה, אל הנס הבאר, הנס היומיומי, התייחסו ב"י שאל טבע שני, מציאות קיימת, לא רבת רושם ומתח כפי שלווה המעשה על הים ולכן רק כעבור ארבעים שנה- כשמתה מרים והבארשניתנה בזכותה פסקה, כך ע"פ המדרש, אז ב"י הכירו בחשיבות של נס הבאר ומיד אחרי מי מריבה, משחזרה הבאר בזכות משה וארהרון נזכרו ב"י לשבח ולשיר על הבאר שליותתה אותם כל שנות נדודיהם במדבר.מכאן אנו למדים על שני סוגי שירה ותודה: שירת תודה הבאה מיד לאחר מעשה ושירת תודה שבאה רק כעבור זמן רב, כשלפתע מכירים שטובה שנעשתה עימנו.
קולו של משה לא נשמע בשירת הבאר הן משום שבניגוד לשירת הים, לבאר זכו ב"י בזכות מרים ועוד יש לזכור שהדבר קרה בסמוך למיתתה של מרים ועל כן אך טבעי שלא נצפה ממשה לפצוח בשירה.
אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשִּׁירָה הַזּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ-לָהּ (במדבר כא,יז)
שירת הים נאמרה בסמוך לקריעת ים סוף אך לא כן שירת ההלל לבאר שליווה את העם- זו נאמרה רק בתום ארבעים שנה, מדוע המתינו ב"י כ"כ הרבה זמן?
מדוע שירת הים נאמרה ע"י משה וב"י ואילו שירת הבאר רק ע"י ב"י?
שתי השירות שמושרות ע"י ב"י במדבר עוסקות בהלל ותודה למרכיב הקשור במים: בים סוף על שמי הים לא הטביעו אותם ובשירת הבאר על המים שהחיו את נפשם בחום המדבר הנורא.ההבדל המרכזיוהבולט בין שתי השירות הוא כמובן בתזמונן: שירת הים נאמרה מיד לאחר נס קריעת ים סוף ואילו שיר ההלל לנס הבאר שליוותה אותם ארבעין שנה נאמר רק סמוך לכניסתם לא"י. ומדוע? דומה שההבדל בין שני הניסים קשור ביחס של ב"י לעוצמה שלהם.אמנם נס הוא נס אך בכל זאת נס קריעת ים סוף , על אף היותו חד פעמי, הרהו שינוי קיצוני של הטבע שעורר את העם להתעלות רוחנית גבוהה שהביאה עימה את השירה, אל הנס הבאר, הנס היומיומי, התייחסו ב"י שאל טבע שני, מציאות קיימת, לא רבת רושם ומתח כפי שלווה המעשה על הים ולכן רק כעבור ארבעים שנה- כשמתה מרים והבארשניתנה בזכותה פסקה, כך ע"פ המדרש, אז ב"י הכירו בחשיבות של נס הבאר ומיד אחרי מי מריבה, משחזרה הבאר בזכות משה וארהרון נזכרו ב"י לשבח ולשיר על הבאר שליותתה אותם כל שנות נדודיהם במדבר.מכאן אנו למדים על שני סוגי שירה ותודה: שירת תודה הבאה מיד לאחר מעשה ושירת תודה שבאה רק כעבור זמן רב, כשלפתע מכירים שטובה שנעשתה עימנו.
קולו של משה לא נשמע בשירת הבאר הן משום שבניגוד לשירת הים, לבאר זכו ב"י בזכות מרים ועוד יש לזכור שהדבר קרה בסמוך למיתתה של מרים ועל כן אך טבעי שלא נצפה ממשה לפצוח בשירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה