עֲבר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת-הַיְאר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ:הִנְנִי עמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות יז,ה-ו)
קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם (במדבר כ,ח)
פעמיים נצטווה משה לתת מים לב"י מן הסלע: בפעם הראשונה ברפידים בשנה הראשונה למסעם במדבר ובפעם השניה במדבר צין, לאחר מות מרים, בסוף שנת הארבעים.
בפעם הראשונה נצטווה משה להכות את הצור ובפעם השניה בתום שנת הרבעים נצווטה לדבר אל הסלע- מדוע?
מדוע ברפידים נעשה הדבר בפורום מצומצם ואילו במדבר צין לעיני כל העדה? ומה בין "העם" ברפידים לבין "העדה" במדבר צין?
על מנת להבין את שורש ההבדל בין שני המקרים בהם נצטווה משה להוציא מים מן הסלע יש לזכור את האירועים שקדמו ואת הדור לו ניתנו המים: בשנה הראשונה היה זה בסמוך לניסי הים , לדור היוצאים ממצרים שראו את כל הניסים ונהנפלאות במצרים ועל הים ואילו בשנת הארבעים נעשה הנס לעיני הדור השני, הדור אשר לא ידע את ניסי מצרים אלא רק שמע עליהם מכלי שני, מאבותיהם וממשה.המשותף בין שני המקרים הוא כמובן תחילת המעשה כאשר המחסור במים מביא את ב"י להתלונן על כך בפני משה וסופו- כאשר מן הסלע יוצאים מים לעדה אך הקהל בפניו נעשה הנס שונה בתכלית: ברפידים משה נצטווה לקחת את זקני ישראל בלבד ולהוציא את המים לעיניהם בלבד ,במדבר צין הנס נעשה לעיני כל העדה .הסיבה לכך נובעת מן העובדה שבסוף שנת הארבעים המטרה היתה "לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " , הדור השני לא ראה את כל הניסים והנפלאות במצרים והוצאת המים ע"י דיבור היתה נוטעת בו את האמונה בה' ביתר שאת.לא כך היו הדברים ברפידים: ב"י ראו במו עיניהם את כל הניסים ואף נוכחו לדעת בקריעת ים סוף כאשר משה הרים(=סילק) את מטהו ונטה את ידו על הים שלא המטה הוא העושה את הניסים אלא משה כשליחו של ה' ולכן כשהיה צורך להביא מים לעדה לא היה צורך בנוכחות של כל העדה אלא רק של זקני ישראל שיוכלו להעיד על המעשה לדורות הבאים.
ברפידים:
משה עובר לפני העם ( רק כדי להיווכח שהם לא ירגמו אותו כפי שחשש) אך לא מכנס אותו, את המטה הוא לוקח במטרה להכות את הצור (ולכן מוזכר שזהו המטה בו הוכה היאור) שהרי לעיני זקני ישראל המאמינים בה' אין צורך בנס כה מופלא של דיבור אל הצור, משה מכה בצור והמים יוצאים ממנו והעם יכול לשתות.המעשה הזה נעשה כאמור בפורום המצוצמם של זקני ישראל.
במדבר צין:
משה נצטווה לקחת את המטה אך לא במטרה להכות בו ולכן לא מוזכר עניין הכאת היאור עם המטה,הפעם הפורום בו נעשה הנס הוא הרחב ביותר-כל העדה- והמבצעים משה ואהרון יחדיו- שני מנהיגי העדה ע"מ להשוות בינהם לעניין המעמד הנעלה שלהם לעומת שאר העם.הפעם הם מוציאים את המים- מכח הדיבור אליו- ואין המים יוצאים מאליהם כתוצאה מההכאה בצור כפי שהיה ברפידים.ההדגשה במילים "והוצאת" "והשקית" באה לרמז על כך שבנוסף למטרת קידוש ה' שהיא המטרה המרכזית של המעמד היתה גם מטרה צדדית שהיא לחזק את מעמדם של משה ואהרון כמנהיגי העדה וכמי שמכוחם העדה נהנית מהמים, חטאו של משה בהכותו את הסלע מביא כמובן למצב ההפוך ובמקום שמעמדם יתחזק כמנהיגי העם מעמדם מתערער בעיני ה' בכך שלא הם אלה אשר יביאו את ב"י אל הארץ המובטחת.
שני מעמדים דומים- עת להכות ועת לדבר ויודע העיתים הוא אשר משכיל לצוות מתי כך ומתי אחרת.
ומה בין הצור לסלע? צ"ע.
קַח אֶת-הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת-הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל-הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן-הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת-הָעֵדָה וְאֶת-בְּעִירָם (במדבר כ,ח)
פעמיים נצטווה משה לתת מים לב"י מן הסלע: בפעם הראשונה ברפידים בשנה הראשונה למסעם במדבר ובפעם השניה במדבר צין, לאחר מות מרים, בסוף שנת הארבעים.
בפעם הראשונה נצטווה משה להכות את הצור ובפעם השניה בתום שנת הרבעים נצווטה לדבר אל הסלע- מדוע?
מדוע ברפידים נעשה הדבר בפורום מצומצם ואילו במדבר צין לעיני כל העדה? ומה בין "העם" ברפידים לבין "העדה" במדבר צין?
על מנת להבין את שורש ההבדל בין שני המקרים בהם נצטווה משה להוציא מים מן הסלע יש לזכור את האירועים שקדמו ואת הדור לו ניתנו המים: בשנה הראשונה היה זה בסמוך לניסי הים , לדור היוצאים ממצרים שראו את כל הניסים ונהנפלאות במצרים ועל הים ואילו בשנת הארבעים נעשה הנס לעיני הדור השני, הדור אשר לא ידע את ניסי מצרים אלא רק שמע עליהם מכלי שני, מאבותיהם וממשה.המשותף בין שני המקרים הוא כמובן תחילת המעשה כאשר המחסור במים מביא את ב"י להתלונן על כך בפני משה וסופו- כאשר מן הסלע יוצאים מים לעדה אך הקהל בפניו נעשה הנס שונה בתכלית: ברפידים משה נצטווה לקחת את זקני ישראל בלבד ולהוציא את המים לעיניהם בלבד ,במדבר צין הנס נעשה לעיני כל העדה .הסיבה לכך נובעת מן העובדה שבסוף שנת הארבעים המטרה היתה "לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " , הדור השני לא ראה את כל הניסים והנפלאות במצרים והוצאת המים ע"י דיבור היתה נוטעת בו את האמונה בה' ביתר שאת.לא כך היו הדברים ברפידים: ב"י ראו במו עיניהם את כל הניסים ואף נוכחו לדעת בקריעת ים סוף כאשר משה הרים(=סילק) את מטהו ונטה את ידו על הים שלא המטה הוא העושה את הניסים אלא משה כשליחו של ה' ולכן כשהיה צורך להביא מים לעדה לא היה צורך בנוכחות של כל העדה אלא רק של זקני ישראל שיוכלו להעיד על המעשה לדורות הבאים.
ברפידים:
משה עובר לפני העם ( רק כדי להיווכח שהם לא ירגמו אותו כפי שחשש) אך לא מכנס אותו, את המטה הוא לוקח במטרה להכות את הצור (ולכן מוזכר שזהו המטה בו הוכה היאור) שהרי לעיני זקני ישראל המאמינים בה' אין צורך בנס כה מופלא של דיבור אל הצור, משה מכה בצור והמים יוצאים ממנו והעם יכול לשתות.המעשה הזה נעשה כאמור בפורום המצוצמם של זקני ישראל.
במדבר צין:
משה נצטווה לקחת את המטה אך לא במטרה להכות בו ולכן לא מוזכר עניין הכאת היאור עם המטה,הפעם הפורום בו נעשה הנס הוא הרחב ביותר-כל העדה- והמבצעים משה ואהרון יחדיו- שני מנהיגי העדה ע"מ להשוות בינהם לעניין המעמד הנעלה שלהם לעומת שאר העם.הפעם הם מוציאים את המים- מכח הדיבור אליו- ואין המים יוצאים מאליהם כתוצאה מההכאה בצור כפי שהיה ברפידים.ההדגשה במילים "והוצאת" "והשקית" באה לרמז על כך שבנוסף למטרת קידוש ה' שהיא המטרה המרכזית של המעמד היתה גם מטרה צדדית שהיא לחזק את מעמדם של משה ואהרון כמנהיגי העדה וכמי שמכוחם העדה נהנית מהמים, חטאו של משה בהכותו את הסלע מביא כמובן למצב ההפוך ובמקום שמעמדם יתחזק כמנהיגי העם מעמדם מתערער בעיני ה' בכך שלא הם אלה אשר יביאו את ב"י אל הארץ המובטחת.
שני מעמדים דומים- עת להכות ועת לדבר ויודע העיתים הוא אשר משכיל לצוות מתי כך ומתי אחרת.
ומה בין הצור לסלע? צ"ע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה