(וַיּאמֶר יְ-ה-וָ-ה אֶל-משֶׁה כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ)
כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (שמות יז,יד)
(וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְ-ה-וֹ-ָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-איְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-ה-וָֹ-ה-אֱלֹהֶיךָ נתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ)
תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים כה,יט)
מי ימחה את זכר עמלק: ה' או ב"י? מה משמעות "מתחת השמיים" המוזכרת בשני הפסוקים? ומדוע עניין הזיכרון ואי השכחה חוזר ונשנה דווקא במלחמה בעמלק?
מובא בפסיקתא רבתי : "אמר להם הקב"ה לישראל: עשו את שלכם "תמחה את זכר עמלק" ואני אעשה את שלי -'כי מחה אמחה את זכר עמלק'. ".ע"פם הסבר זה הרי שיש כאן הבטחה שמיימית של ה' מחד למחות את זכר עמלק בתנאי שיהיה ביצוע על פני הארץ של ב"י של מלחמה ומחייה של זכר עמלק.שני הפסוקים משלימים האחד את השני ולע"נד יש כאן מודל לכל המלחמות שלנו בעמלק הקם עלינו בכל דור ודור: אם נקיים את הצד שלנו ונילחם בו- הקב"ה יסייע בידנו כמאמר חז"ל " הבא להיטהר- מסייעין בידו.הצורך בזיכרון ובאי השכחה נובע מנצחיות המלחמה הזו בכל דור ודור ואף בכל רגע ורגע כשאדם נלחם את מלחמת היצר עליו לזכור שאם יעשה מאמץ מצד עצמו ("תמחה") הקב"ה מצידו יסייע בידו("מחה אמחה").מקומו של העמלק -הן היצר הרע והן האוייב החיצוני המבקש להשמידנו - הוא תמיד מתחת ל-יראת השמיים, ולכן המלחמה בו היא מתחת לשמיים שכן ברגע שיראת השמיים מתחזקת ותגברת מעליו לא רק שאינו יכול לנו- אין לו כלל קיום ואף לא זכר.
כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם (שמות יז,יד)
(וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְ-ה-וֹ-ָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל-איְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְ-ה-וָֹ-ה-אֱלֹהֶיךָ נתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ)
תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח (דברים כה,יט)
מי ימחה את זכר עמלק: ה' או ב"י? מה משמעות "מתחת השמיים" המוזכרת בשני הפסוקים? ומדוע עניין הזיכרון ואי השכחה חוזר ונשנה דווקא במלחמה בעמלק?
מובא בפסיקתא רבתי : "אמר להם הקב"ה לישראל: עשו את שלכם "תמחה את זכר עמלק" ואני אעשה את שלי -'כי מחה אמחה את זכר עמלק'. ".ע"פם הסבר זה הרי שיש כאן הבטחה שמיימית של ה' מחד למחות את זכר עמלק בתנאי שיהיה ביצוע על פני הארץ של ב"י של מלחמה ומחייה של זכר עמלק.שני הפסוקים משלימים האחד את השני ולע"נד יש כאן מודל לכל המלחמות שלנו בעמלק הקם עלינו בכל דור ודור: אם נקיים את הצד שלנו ונילחם בו- הקב"ה יסייע בידנו כמאמר חז"ל " הבא להיטהר- מסייעין בידו.הצורך בזיכרון ובאי השכחה נובע מנצחיות המלחמה הזו בכל דור ודור ואף בכל רגע ורגע כשאדם נלחם את מלחמת היצר עליו לזכור שאם יעשה מאמץ מצד עצמו ("תמחה") הקב"ה מצידו יסייע בידו("מחה אמחה").מקומו של העמלק -הן היצר הרע והן האוייב החיצוני המבקש להשמידנו - הוא תמיד מתחת ל-יראת השמיים, ולכן המלחמה בו היא מתחת לשמיים שכן ברגע שיראת השמיים מתחזקת ותגברת מעליו לא רק שאינו יכול לנו- אין לו כלל קיום ואף לא זכר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה